Can

ביוגרפיה

להקת רוק ניסיוני גרמנית שהוקמה בקלן בסביבות 1968, בתחילה כחלל פנימי והפכה ל"The Can" כאשר בראשו עמד הסולן האמריקאי מלקולם מוני. קאן ידועים כאחד מחלוצי המפתח של קראוטרוק, במיוחד בעידן שבו עמד מול הזמר היפני קנג'י "דמו" סוזוקי ש"הפך את הסאונד שלהם לתערובת מטורפת של אימפרוביזציה, רעש, מנטרה ומקצבי פאנק". הם היו כל הזמן בחוד החנית של סצנת קראוטרוק במהלך 10+ שנות ההיסטוריה שלהם, הלחינו מוזיקה לסרטים של במאים כולל רולנד קליק ווים ונדרס, והיה להם להיט בינלאומי עם סינגל סאטירת הפופ שלהם "I Want More" (1976). החבר הראשון ב-Can שיצא לסולו היה הולגר צ'וקאי, ולאחר פיצול הקלידן אירמין שמידט הקימה קריירת סולו מצליחה. חברי Can אחרים גם הלכו סולו ו/או השתתפו בפרויקטים אחרים. ב-1986 צ'וקאי, קרולי, מוני, שמידט וליבצייט עשו רפורמה, והביאו לאלבום "זמן טקס" (1989). במרץ 2003 קיבל קאן את פרס הד של תעשיית המוזיקה הגרמנית על מפעל חיים. לאחר המוות עבור חלק מהחברים, יכול להמשיך לעורר השראה גם היום ומתברכים באוסף עצום של הקלטות שלא ראו אור. The Lost Tapes הוא חלק מהמורשת הזו, שפורסמה ב-2012, הידועה גם כקרן הפנסיה של הולגר צ'וקאי. סדרה חדשה מתגבשת בצורה של הקלטות חיות של מעריצי Can ותיקים, שמראה את העומק והעושר של הלהקות המוזיקליות. חברים ראשיים: אירמין שמידט (נולדה ב-29 במאי 1937, ברלין) הולגר צ'וקאי (נולד בהולגר שורינג, 24 במרץ 1938, העיר החופשית דנציג; נפטר ב-5 בספטמבר 2017, ויילרסוויסט) Jaki Liebezeit (נולד ב-Hans Liebezeit, 26 במאי 1938, ליד דרזדן; נפטר ב-22 בינואר 2017, קלן) מייקל קרולי (נולד ב-29 באפריל 1948, שטראבינג; נפטר ב-17 בנובמבר 2001, אסן)